<h1>כל בו הלכ' נשיאות כפים סימן קכ"ח</h1>
<h2>דף כד.</h2>
ומי שלא נתמלא זקנו לא ישא את כפיו. וכתב הר"י שלא ישא את כפיו בפני עצמו אבל עם אחיו הכהנים יכול לישא כשהוא בן י"ג שנה.
<h2>דף כד:</h2>
וכל הכהנים כשרים לברך חוץ מן העלגין שאין מוציאין האותיות כתקנן כגון אלו שקורין לאלפין עינין ולעיינין אלפין או שקורין לשיבולת סבולת וכיוצ' בזה וכבדי לשון שאין דבריהם נכרין לכל. ומי שיש לו מומין ברגליו או בידיו או בפניו כגון שהיו רגליו עקומות או עקושות או שהיו ידיו בהקניות לא ישא כפיו לפי שהעם מסתכלין בו. ואם היה דש בעירו והיו רגילין בזה הסומא מאחת מעיניו או בזה שיורד רירו על זקנו מותר לפי שאין העם מסתכלין בו. וכהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו ואפילו בשוגג ואף על פי שעשה תשובה. כהן שמל את התינוק ומת נושא את כפיו ולא דמי לכהן שהרג את הנפש חדא דהתם במזיד דכתיב ידיכם דמים מלאו. ואפילו אם תמצא לומר (דבמזיד) [בשוגג] שאני הכא דמתכו' לשם מצו' ועוד מי יימר דכלו לו חדשיו ועוד שמא הרוח בלבלתהו אחר המיל' כ"מ.
